מגורים ומיסוי בקליפורניה

מגורים ומיסוי בקליפורניה:

הוודאות הלא-וודאית של החוק

מאת סמואל לנדיס, LL.M

מדינת קליפורניה מטילה מס על יחידים על בסיס מגוריהם במדינה, ובמקרים אחרים על בסיס הכנסתם שמקורה במדינה. תושב מלא של קליפורניה ימוּסה על כל הכנסתו, ללא קשר למקורה, במהלך שנת מס (קוד המיסוי וההכנסות (Revenue & Taxation Code) § 17041(a)); תושב חלקי של המדינה ימוּסה על כל הכנסתו שהתקבלה בתקופה משנת המס שבה התגורר במדינה, ובמקרים אחרים ימוּסה על הכנסה שמקורה בקליפורניה בחלק משנת המס שבו לא היה תושב המדינה (R&TC § 17041(b)); ותושב זר ימוּסה על הכנסה שמקורה בקליפורניה במהלך שנת המס (R&TC § 17041(b)).

 

מגורים

השאלה אם אדם התגורר בקליפורניה במהלך שנת מס נקבעת לפי סעיף 17014(a) לקוד המיסוי וההכנסות של קליפורניה, הקובע כי אדם הופך לתושב המדינה בכל עת שהוא "שוהה במדינה למטרה שאינה זמנית או חולפת"; או, לחלופין, בכל עת שהוא "בעל מקום מושב במדינה זו [ושוהה] מחוץ למדינה למטרה זמנית או חולפת".

לפיכך, כל מקום שבו נישום מתגורר "למטרה שאינה זמנית או חולפת" הוא מקום מגורים (R&TC § 17014). לפי הגדרה זו, נישום יכול להיות בעל יותר ממקום מגורים אחד במהלך שנת מס אחת. מקום המגורים העיקרי, המקום שהנישום רואה בפועל כביתו, נחשב ל"מקום המושב" שלו (ראו Whittell v. Franchise Tax Bd., (1964) 231 Cal.App.2d 278, 284).

לנוכח שתי השיטות החלופיות לקביעת מגורים לפי R&TC § 17014, קיימות שלוש קטגוריות כלליות של מגורים. אדם הוא תושב קליפורניה אם:

בעל מקום מושב בקליפורניה

1. אדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה ושוהה בה "נמצא במדינה למטרה שאינה זמנית או חולפת", ולפיכך הוא תושב קליפורניה;
2. אדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה אך שוהה מחוצה לה "למטרה זמנית או חולפת" נותר תושב קליפורניה, אף שהוא שוהה מחוץ למדינה.

לא בעל מקום מושב בקליפורניה

1. אדם שאינו בעל מקום מושב בקליפורניה אך שוהה בה "למטרה שאינה זמנית או חולפת" הוא תושב קליפורניה, אף שמקום מושבו הוא במדינה אחרת.

כל אדם שאינו נכנס לאחת משלוש הקטגוריות הללו הוא תושב זר (R&TC § 17015). משמעות הדבר, בין היתר, היא שאדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה אך שוהה במדינה אחרת למטרה שאינה זמנית או חולפת הוא תושב זר בחלק משנת המס שבו הוא שוהה באותה מדינה אחרת.

כל אדם הזכאי להיחשב תושב קליפורניה בחלק משנת המס ותושב זר בשארית שנת המס הוא "תושב חלקי" (R&TC § 17015.5).

השאלה מה בדיוק משמעותו של "מטרה זמנית או חולפת" תידון בהמשך; אך תחילה אסקור בקצרה כיצד סוגיית המגורים משפיעה על המיסוי.

מיסוי

תושב

תושב קליפורניה ימוּסה על כל ההכנסה שהתקבלה במהלך שנת המס, ללא קשר למקורה [R&TC § 17041].

למשכורות ולשכר יש מקור במקום שבו בוצעו השירותים. לא מיקום המעסיק, לא המקום שבו הונפק התשלום ולא מיקומו של הנישום בעת קבלת התשלום משפיעים על מקור הכנסה זו [FTB Pub. 1031].

לריבית ולדיבידנדים יש בדרך כלל מקור במקום שבו הנישום הוא תושב [FTB Pub. 1031]. החריג לכלל כללי זה הוא שללא קשר למדינת מגורי הנישום, ריבית ודיבידנדים המשולמים לנישום בגין חשבון או נייר ערך המשמשים בעסק או במסחר או שועבדו כבטוחה להלוואה שתמורתה משמשת בעסק או במסחר בקליפורניה, ייחשבו כבעלי מקור בקליפורניה, ולפיכך רווח כאמור חייב במס במדינה זו [FTB Pub. 1031; R&TC § 17955].

חלוקות מתוכניות פנסיה, חלוקת רווחים ותוכניות בונוס במניות מטעם מעסיק, ומתוכניות פנסיה לעצמאים (Keogh), או מהסדרים אחרים של תגמול נדחה, חייבות במס בקליפורניה ללא קשר למקום שבו בוצעו השירותים [FTB Pub. 1031].

הכנסה ממכירת מניות או אגרות חוב היא, בדרך כלל, בעלת מקור במדינת מגורי הנישום [R&TC § 17952; Miller v. McColgan (1941) 17 Cal. 2d 432]. לפיכך, מאחר שלרווח או להפסד ממכירה יש מקור במקום שבו הנישום הוא תושב בעת המכירה, כאשר תושב קליפורניה מוכר את מניותיו, הרווח חייב במס בקליפורניה גם כאשר המניות היו של ישות עסקית מחוץ למדינה [FTB Pub. 1031].

חלוקות חד-פעמיות (lump-sum) חייבות במס בקליפורניה. מאחר שתושבי קליפורניה ממוסים על כל ההכנסה, ללא קשר למקורה, החלוקה חייבת במס גם אם היא מיוחסת לשירותים שבוצעו מחוץ לקליפורניה ושנצברו לפני שהנישום הפך לתושב קליפורניה [FTB Pub. 1031].

לרווח או להפסד ממכירת מקרקעין יש מקור במקום שבו הנכס ממוקם. אם נישום מוכר את המקרקעין שלו בקליפורניה ועובר למדינה אחרת, עדיין נכון שמקור הרווח הוא בקליפורניה, ולפיכך הרווח חייב במס בקליפורניה. [FTB Pub. 1031].

השאלה אם הכנסת בן זוג היא רכוש קהילתי, ולפיכך הכנסה חייבת במס, נקבעת לפי דיני המדינה שבה מתגורר בן הזוג המרוויח את ההכנסה [ראו Family Code § 760; Thomasset v. Thomasset (1953) 122 Cal.App. 2d 116; Schecter v. Superior Court (1957) 49 Cal.2d 3; Appeal of Misskelley 84-SBE-077 (1984)]. אם לתושב קליפורניה יש בן זוג שאינו תושב קליפורניה אך מתגורר במדינה שגם בה חלים דיני רכוש קהילתי, על הנישום התושב בקליפורניה לדווח על מחצית מהכנסת בן הזוג שאינו תושב כהכנסתו שלו (Appeal of Herrman 62-SBE-041 (1962)). בדומה, אם לתושב קליפורניה יש בן זוג שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה אך הוא תושב זר של המדינה במהלך שנת המס, על הנישום התושב בקליפורניה לדווח על מחצית מהכנסת בן הזוג כהכנסתו שלו (Appeal of Bailey 76-SBE-016 (1976)).

אלה מדינות ושטחים של ארצות הברית שחלים בהם דיני רכוש קהילתי (מדינות זרות אינן מנויות): אריזונה, קליפורניה, גואם, איידהו, לואיזיאנה, נבדה, ניו מקסיקו, איי מריאנה הצפוניים, פוארטו ריקו, טקסס, וושינגטון, ויסקונסין [FTB Pub. 1031].

שימו לב: ייתכן שיידרש ניכוי מס במקור מהכנסה שמקורה בקליפורניה. הדבר כולל מכירות של מקרקעין בקליפורניה, הקצאות הכנסה או חלוקות מתאגידי S ומשותפויות, ותשלומים אחרים של הכנסה שמקורה בקליפורניה המשולמים לתושבים זרים [FTB Pub. 1031].

שימו לב:

מקור ההחזר בגין הוצאות מעבר דירה הוא המדינה שאליה עבר הנישום, ללא קשר למעמד מגוריו בעת ביצוע ההחזר [FTB Pub. 1031].

שימו לב: נישום שהפך לתושב קליפורניה במהלך שנת המס חייב לשחזר פריטים מועברים, הכנסה נדחית, הפסדים מושעים וניכויים מושעים כאילו היה תושב במשך כל שנת המס [R&TC § 17041; FTB Pub. 1100].

תושב זר

תושב זר ימוּסה על הכנסה ממקורות בקליפורניה הנובעת מעסק, מסחר או מקצוע המתנהלים בקליפורניה [R&TC § 17951; CCR § 17951-2]. הגורם הקריטי בקביעת מקור ההכנסה הנובעת מהענקת שירותים אישיים של הנישום הוא המקום שבו בוצעו השירותים בפועל [Appeal of Janice Rule 76-SBE-099 (1976); Appeal of Perelle 58-SBE-057 (1958)].

אם העסק, המסחר או המקצוע של הנישום התושב הזר מתנהלים הן בתוך קליפורניה והן מחוצה לה, ההכנסה המיוחסת לקליפורניה עשויה להתבסס רק על העסק המתנהל בתוך קליפורניה, או שהיא עשויה להיקבע באמצעות נוסחת החלוקה (apportionment) החלה על תאגידים הפועלים בעסקים רב-מדינתיים [R&TC § 17954; CCR § 17951-4].

אם הנישום התושב הזר מקבל הכנסה ממכירות או משירותים שמקורם בקליפורניה, ייתכן שיש לו הכנסה שמקורה בקליפורניה (או הכנסה עסקית בת-חלוקה) [FTB Pub. 1031; CCR § 17951-4; R&TC § 25136; CCR § 25136-2]. מכירות של שירותים נחשבות כבעלות מקור בקליפורניה במידה שרוכש השירות קיבל את התועלת מהשירותים בקליפורניה; באופן דומה, מכירות של נכס בלתי מוחשי נחשבות כבעלות מקור בקליפורניה במידה שהנכס משמש בקליפורניה [R&TC § 25136].

חלוקות לתושב זר מתוכניות פנסיה, חלוקת רווחים ותוכניות בונוס במניות מטעם מעסיק, ומתוכניות פנסיה לעצמאים (Keogh), או מהסדרים אחרים של תגמול נדחה, אינן חייבות במס בקליפורניה אם התקבלו לאחר 31 בדצמבר 1995. באופן דומה, חלוקות מ-IRA, Roth IRA, SIMPLE IRA, SEP ו-Keogh שהתקבלו לאחר שהנישום הפך לתושב זר אינן חייבות במס בקליפורניה אם התקבלו לאחר 31 בדצמבר 1995 [FTB Pub. 1031; FTB Pub. 1005].

לרווח או להפסד ממכירת מניות או אגרות חוב יש מקור במקום שבו הנישום הוא תושב בעת המכירה. לפיכך, כאשר תושב זר מוכר השקעה אישית כאמור, הרווח אינו חייב במס בקליפורניה גם כאשר המניות או אגרות החוב היו של ישות עסקית בקליפורניה [FTB Pub. 1031].

אם הנישום ממש אופציה למניות בעת שאינו מתגורר בקליפורניה, אך סיפק שירותים בקליפורניה בעת שהיה תושב אותה מדינה, ושירותים אלה ניתנו בין מועד ההענקה למועד המימוש של האופציה, הוא ימוּסה בקליפורניה [CCR § 17952].

חלוקות חד-פעמיות מתוכנית מוכשרת או מקצבה לאחר 31 בדצמבר 1995 אינן חייבות במס בקליפורניה. עם זאת, חלוקות חד-פעמיות שמקורן בקליפורניה, המתקבלות מתוכניות שאינן מוכשרות לאחר 31 בדצמבר 1995, חייבות במס בקליפורניה [FTB Pub. 1031; FTB Pub. 1005].

לרווח או להפסד ממכירת מקרקעין יש מקור במקום שבו הנכס ממוקם. אם הנישום מוכר את המקרקעין שלו בקליפורניה, הרווח חייב במס בקליפורניה גם אם המקרקעין נמכרים כאשר הנישום הוא תושב זר [FTB Pub. 1031].

אם לנישום התושב הזר יש בן זוג שהוא תושב קליפורניה ובני הזוג מגישים דוחות בנפרד, על הנישום לתבוע מחצית מהכנסת בן הזוג כהכנסתו שלו.

מכירה של זכות בשותפות מחייבת ניתוח של הזכות, העסק וכללי הקצאת המקור הרלוונטיים. אין להניח שכל מכירה של זכות בשותפות על ידי תושב זר פטורה ממס קליפורניה.

תושב חלקי

תושב חלקי משתמש בכללי התושב כדי לחשב את המס המגיע בתקופה משנת המס שבה היה תושב קליפורניה, ומשתמש בכללי התושב הזר כדי לחשב את המס המגיע בתקופה שבה היה תושב זר.

מטרה זמנית או חולפת

כאמור לעיל, בין שאדם הוא בעל מקום מושב בקליפורניה ובין שהוא בעל מקום מושב במדינה אחרת, הוא ייחשב לתושב המדינה בהתאם ל"מטרה הזמנית או החולפת" שלו, בהתאמה, לשהות מחוץ למדינה או לשהות בה. עם זאת, אף שסוגיית המגורים לצורכי מס תלויה כולה במשמעותה, מהי "מטרה זמנית או חולפת" אינה נקבעת במפורש או מוגדרת בדרך אחרת בקוד המס של קליפורניה.

תקנות קליפורניה (California Code of Regulation), כותרת 18, סעיף 17014 (CCR § 17014), אכן מספקות הנחיה מסוימת. הן קובעות כי מטרת השימוש בלשון "זמני או חולף" הייתה "להבטיח שכל היחידים השוהים פיזית במדינה זו ונהנים מהתועלת ומההגנה של חוקיה וממשלה, למעט יחידים השוהים בה באופן זמני", ייחשבו תושבים, ולפיכך ימוסו על כל הכנסתם ללא קשר למקורה. תקנה זו מוסיפה וקובעת כי "אם יחיד רוכש מעמד של תושב מכוח שהייה פיזית ב[קליפורניה] למטרות שאינן זמניות או חולפות, הוא נשאר תושב אף שהוא נעדר זמנית מהמדינה"; כי "השאלה אם המטרה שלשמה יחיד שוהה במדינה זו תיחשב זמנית או חולפת באופיה תהיה תלויה במידה רבה בעובדות ובנסיבות של כל מקרה ומקרה"; וכי "התאוריה העומדת ביסוד סעיפים 17014-17016 [של קוד המיסוי וההכנסות] היא שהמדינה שעמה יש לאדם הקשר ההדוק ביותר במהלך שנת המס היא מדינת מגוריו".

CCR § 17014(b) דן באופן שבו על ה-FTB לפרש "מטרה זמנית או חולפת" בעת סקירת דוח הנישום. דיון זה הוביל לפיתוחם של שני מבחנים כלליים לסיוע בהכרעה בסוגיה זו: מבחן המטרה הניתנת לזיהוי (Identifiable Purpose Test) ומבחן הקשר ההדוק ביותר (Closest Connection Test).

מבחן המטרה הניתנת לזיהוי

CCR § 17014(b) קובע כי "בדרך כלל, ... אם יחיד פשוט עובר דרך מדינה זו בדרכו למדינה אחרת או לארץ אחרת, או שוהה בה למנוחה קצרה או לחופשה, או כדי להשלים עסקה מסוימת, או לבצע חוזה מסוים, או לקיים התקשרות מסוימת, שידרשו את נוכחותו במדינה זו לתקופה קצרה בלבד, הוא שוהה במדינה זו למטרות זמניות או חולפות, ולא יהיה תושב מכוח נוכחותו כאן".

במילים אחרות, מבחן המטרה הניתנת לזיהוי מרמז שכל אדם שאינו "פשוט עובר דרך" קליפורניה בדרכו למקום אחר אלא נשאר בה תקופה ממושכת ייחשב כנראה לתושב - אלא אם שהותו נבעה מצורך לבצע מטרה מסוימת במדינה ושהות זו הייתה רק ל"תקופה קצרה", או שהותו הייתה למנוחה או לחופשה שנמשכה "תקופה קצרה".

עד כמה "מסוים" צריך להיות הביצוע החוזי או ההתקשרות אינו נקבע, ולפיכך הדבר כפוף לניתוח העובדתי האמור לעיל. יחד עם זאת, סעיף משנה b מזכיר מגבלת זמן, והיא שהנישום צפוי רק "לעבור דרך" קליפורניה אם הוא מבקש להישאר תושב זר; לפיכך, ככל ששהותו קצרה יותר ופעילותו בקליפורניה ספציפית ומוגבלת יותר, כך פחות סביר שרשות המסים של קליפורניה (FTB) תטען שהנישום הוא תושב מדינה זו.

לנוכח האמור, קל ל-FTB לקבוע שאדם השוהה בקליפורניה כשהוא בעל מקום מושב מחוצה לה הוא "תושב" קליפורניה. לדוגמה, CCR § 17014(b) מציין שאם אדם הוא בעל מקום מושב במדינה אחרת אך הגיע לקליפורניה למטרה הספציפית של "שיפור בריאותו ומחלתו", אך הדבר "יחייב תקופה ארוכה יחסית או בלתי מוגדרת של החלמה", אזי אדם זה הוא תושב קליפורניה בתקופת שהותו במדינה - אף שהגיע לקליפורניה למטרה ספציפית ומתכוון, מלבד זאת, לעזוב את המדינה מיד לאחר שהחלים.

באופן דומה, אם אדם מגיע לקליפורניה ל"מטרות עסקיות" והשלמת אותו עסק תדרוש "תקופה ארוכה או בלתי מוגדרת להשלמתה", או שהאדם מועסק במשרה המחייבת אותו לעבור לקליפורניה "לתקופה בלתי מוגדרת" כדי להגשים את מטרת העסקתו, או שהאדם עבר לקליפורניה לאחר שפרש מעבודתו ללא "כוונה מוגדרת לעזוב זמן קצר לאחר מכן"; אזי הוא ייחשב לתושב קליפורניה בכל אחד מתרחישים אלה.

לפיכך, השאלה לפי מבחן המטרה הניתנת לזיהוי היא אם הנישום שאינו בעל מקום מושב בקליפורניה הגיע לחיות בה למטרה ספציפית ומוגבלת, ובהנחה שכך, אם שהותו במדינה לא תהיה לתקופה "ארוכה או בלתי מוגדרת".

למרבה הצער, הביטוי "תקופה ארוכה או בלתי מוגדרת" אינו מוגדר. כך, בעוד שהתקנה מבקשת להבהיר מהי "מטרה זמנית או חולפת", היא עושה זאת תוך שימוש בביטוי נוסף שאינו מוגדר.

יחד עם זאת, הדוגמאות ב-CCR § 17014(b) מקפידות לאשר שאם העובדות היו הפוכות, תיקבע אותה קביעה לגבי נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה וחי כעת במדינה אחרת. לפיכך, השאלה לפי מבחן המטרה הניתנת לזיהוי היא גם אם נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה הלך לחיות במדינה אחרת למטרה ספציפית ומוגבלת ושהותו באותה מדינה לא תהיה לתקופה "ארוכה או בלתי מוגדרת".

מבחן הקשר ההדוק ביותר

כאמור לעיל, CCR § 17014(b) קובע כי "[ה]תאוריה העומדת ביסוד סעיפים 17014-17016 היא שהמדינה שעמה יש לאדם הקשר ההדוק ביותר במהלך שנת המס היא מדינת מגוריו". לפיכך, קביעת המגורים תדרוש לרוב ניתוח מפורט של העובדות והנסיבות כדי לקבוע איזו מדינה היא בעלת "הקשר ההדוק ביותר" עם הנישום. קביעה זו אינה יכולה להתבסס אך ורק על כוונתו הסובייקטיבית של היחיד, אלא חייבת להתבסס על עובדות אובייקטיביות (Appeal of Anthony V. and Beverly Zupanovich 76-SBE-002 (1976)).

העובדות שייחשבו רלוונטיות לצורך קביעה זו אינן מפורטות, עם זאת, ב-CCR § 17014. לפיכך, ב-Appeal of Stephen Bragg, 2003-SBE-002 (2003), ניסתה מועצת השוויון (Board of Equalization - BOE) לתקן את השתיקה הזו בכך שמנתה גורמים אובייקטיביים שונים שיש לשקול בקביעה אם נישום שהה בקליפורניה במהלך שנת המס "למטרה שאינה זמנית או חולפת". ניתן לארגן גורמים אלה בשלוש קטגוריות:

(1) רישומי רישום והגשה

(כגון רישיון נהיגה, כתובת בדוחות מס, או כתובת רישום לבחירות);

(2) רישומי קשרים אישיים ומקצועיים

(כגון המקום שבו הנישום מקיים אינטרסים עסקיים, המקום שבו ילדי הנישום לומדים בבית ספר, או המקום שבו הנישום מקיים חברות בארגונים חברתיים, דתיים ומקצועיים); ו-

(3) רישומי נוכחות פיזית ורכוש

(כגון מיקום מקרקעין שבבעלות הנישום או ששכר, רישומי הטלפון של הנישום, או מקור פעולות בחשבון עו"ש וכרטיס אשראי.)

בניסוח ברור יותר, גורמים אלה הם:

∙ מיקום כל המקרקעין למגורים של הנישום;

∙ הגדלים והשווי בשוק המשוערים של כל מגורים שבבעלות הנישום הממוקמים בקליפורניה;

∙ הגדלים והשווי בשוק המשוערים של כל מגורים שבבעלות הנישום שאינם ממוקמים בקליפורניה;

∙ המדינה שבה מתגורר בן זוגו של הנישום;

∙ המדינה שבה מתגוררים ילדי הנישום;

∙ המדינה שבה ילדי הנישום לומדים בבית ספר;

∙ המדינה שבה הנישום תובע פטור ממס רכוש לבעל בית בגין מגורים;

∙ רישומי הטלפון של הנישום, כדי לקבוע מאיזו מדינה יצאו שיחות הטלפון שלו;

∙ מספר הימים שהנישום שהה בקליפורניה בהשוואה למספר הימים ששהה במדינה אחרת;

∙ מטרת שהותו של הנישום בקליפורניה בהשוואה למטרת שהותו במדינה אחרת, כלומר חופשה, צורך עסקי ספציפי וכדומה;

∙ המקום שבו הנישום הגיש את דוחות המס שלו;

∙ המדינה שהנישום הצהיר עליה כמדינת מגוריו בדוח המס שלו;

∙ מיקום חשבונות הבנק של הנישום;

∙ המקום שהנישום ציין כמקום מגוריו בעת פתיחת חשבון עו"ש;

∙ המקום שהנישום ציין כמקום מגוריו בעת פתיחת חשבון כרטיס אשראי;

∙ המדינה שבה הנישום חבר בארגון חברתי;

∙ המדינה שבה הנישום חבר בארגון דתי;

∙ המדינה שבה הנישום חבר בארגון מקצועי;

∙ המדינה שבה הנישום רשם את רכבו;

∙ המדינה שבה הונפק לנישום רישיון נהיגה;

∙ המדינה שבה הנישום רשום להצבעה בבחירות;

∙ המדינה שבה לנישום היסטוריה של הצבעה בבחירות;

∙ המדינה שבה ממוקם ספק הטיפול הרפואי העיקרי של הנישום;

∙ המדינה שבה ממוקם רופא השיניים של הנישום;

∙ המדינה שבה ממוקם עורך הדין של הנישום;

∙ המדינה שבה ממוקם רואה החשבון או מכין הדוחות של הנישום;

∙ המדינה שבה הנישום מועסק;

∙ המדינה שבה הנישום הוא בעלים של עסק או מחזיק באינטרס עסקי;

∙ המדינה שבה הנישום מחזיק ברישיון מקצועי;

∙ המדינה שבה הנישום מחזיק ברישיון עסק;

∙ המדינה שבה הנישום הוא בעלים של נכס להשקעה;

∙ המדינה שבה הנישום הוא בעלים של מקרקעין;

∙ המדינה שהנישום או צדדים שלישיים בקיאים מציינים כמקום מגוריו של הנישום

לגבי גורמים ספציפיים אלה המנויים ב-Bragg, יש לציין כי CCR § 17014(d) קובע כי העובדה ש"יחיד מצביע או מגיש דוחות מס הכנסה כתושב של מדינה אחרת או ארץ אחרת, אף שהן רלוונטיות לקביעת מקום המושב, הן מלבד זאת בעלות ערך מועט בקביעת מגוריו". הוא גם מאשר כי "אין ליתן משקל לעובדה שתרומות לצדקה ניתנות לארגוני צדקה בתוך המדינה או מחוצה לה".

אי-הוודאות היסודית של קוד המס

האופן הישיר שבו נעשה שימוש ב-R&TC § 17014 מרמז שהביטוי "מטרה זמנית או חולפת" משמש באופן אחיד הן לנישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה ושוהה במדינה אחרת והן לנישום שהוא בעל מקום מושב מחוץ למדינה ושוהה בקליפורניה.

שימוש בלתי מפלה זה ב"מטרה זמנית או חולפת" מרומז עוד מהדוגמאות הרבות המובאות ב-CCR § 17014(b), שכל אחת מהן מסיימת בכך ש"[א]ם, בדוגמה הקודמת, העובדות מוחלפות" כך שהעובדות ההיפותטיות הנוגעות לנישום שהוא בעל מקום מושב מחוץ למדינה יוחלו על נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה או להפך, תיקבע הקביעה ההפוכה. כך, אם הדוגמה טוענת שהעובדות ההיפותטיות מצביעות על כך שהנישום בעל מקום המושב מחוץ למדינה והשוהה בקליפורניה הוא תושב קליפורניה, אזי העובדות ההפוכות פירושן, בהחלת העובדות ההיפותטיות על נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה ושוהה מחוץ למדינה, שנישום זה בהכרח אינו תושב קליפורניה.

כך, קריאת R&TC § 17014 והשימוש שלו ב"מטרה זמנית או חולפת" הן לנישומים שהם בעלי מקום מושב בקליפורניה והן לנישומים שהם בעלי מקום מושב אחר, ולאחר מכן קריאת הדוגמאות המיישמות ביטוי זה, המצויות ב-CCR § 17014, יוצרות רושם שה-FTB יבצע שקילה בלתי מפלה של גורמים ללא קשר למקום המושב המקורי של הנישום, וכי קביעה לטובת מגורים של נישום שאינו בעל מקום מושב בקליפורניה תיצור בהכרח קביעה נגד מגורים של נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה באותו מצב עובדתי.

במציאות, אין זה בדרך כלל המצב; ובהינתן שקביעת המגורים של ה-FTB נחשבת נכונה לכאורה, ולפיכך על הנישום מוטל הנטל להראות טעות בקביעות המגורים של ה-FTB, (Appeal of Mazer, 2020-OTA-263P), נראה שכללים ותקנות "בלתי מפלים" אלה מוטים לקביעה שנישום הוא תושב קליפורניה, ולפיכך חייב במס על כל הכנסתו ללא קשר למקורה.

לדוגמה, R&TC § 17016 קובע שאדם ש"שוהה במצטבר יותר מתשעה חודשים משנת המס" בקליפורניה יוחזק כתושב. ניתן לסתור חזקה זו. ראו Appeal of Woolley, 1951-SBE-005 (1951)).

לנוכח לשון סעיף 17016, ניתן להניח ששהות של פחות מתשעה חודשים בקליפורניה פירושה ששהות הנישום היא "למטרה זמנית או חולפת", ולפיכך שהות של פחות מתשעה חודשים לא תהפוך את הנישום לתושב קליפורניה. עם זאת, הנחה זו שגויה. למעשה, כפי שצוין ב-CCR § 17016, נישום עשוי שלא לשהות בקליפורניה כלל במהלך שנת מס ועדיין להיקבע כתושב.

ועדיין, בהינתן סעיף 17016, ניתן להניח עוד כי בעת החלת מבחן המטרה הניתנת לזיהוי, המונח הבלתי מוגדר "תקופה ארוכה או בלתי מוגדרת" פירושו שהות בקליפורניה העולה על תשעה חודשים. הנחה זו, ואולם, שגויה אף היא. CCR § 17014(b) קובע כי:

יחיד שנוכחותו בקליפורניה אינה עולה על שישה חודשים במצטבר במהלך שנת המס ושהוא בעל מקום מושב מחוץ למדינה ומקיים מגורי קבע במקום מושבו, ייחשב כשוהה במדינה זו למטרות זמניות או חולפות, ובלבד שאינו עוסק בכל פעילות או התנהלות במדינה זו מלבד זו של מבקר עונתי, תייר או אורח.

יחיד עשוי להיות מבקר עונתי, תייר או אורח אף שהוא הבעלים של מגורים בקליפורניה או מחזיק בהם או מחזיק כאן חשבון בנק לצורך תשלום הוצאות אישיות או מצטרף למועדונים חברתיים מקומיים. (ראו גם, Klemp v. Franchise Tax Bd. (1975) 45 Cal.App.3d 870.)

כך, חרף תקופת תשעת החודשים שנקבעה ב-R&TC § 17016, התקנה קובעת את מגבלת הזמן על שישה חודשים, וגם אז היא מוגבלת במפורש לאנשים שאינם עוסקים בפעילות עסקית בקליפורניה, אלא נמצאים במדינה רק כ"מבקר עונתי, תייר או אורח".

כעת, נטען כי המבחן האמיתי היחיד הוא מבחן הקשר ההדוק ביותר, מאחר ש-CCR § 17014(b) קובע במפורש כי "[ה]תאוריה העומדת ביסוד ... היא שהמדינה שעמה יש לאדם הקשר ההדוק ביותר במהלך שנת המס היא מדינת מגוריו". לנוכח זאת, האם מבחן המטרה הניתנת לזיהוי תקף בכלל?

עליי לומר שהוא תקף. הדוגמה בדבר המבקר השנתי בקליפורניה המצויה ב-CCR § 17014(b) צוטטה בפסק הדין ב-Klemp והדוגמה קובעת שהקשרים היחידים של הנישומה עם קליפורניה הם שהיא נחה כאן פחות משישה חודשים, ובכך שכרה או רכשה מגורים בקליפורניה ופתחה חשבון בנק. לפי לשונה, היא "לא עסקה בכל פעילות או התנהלות במדינה זו מלבד זו של מבקרת עונתית, תיירת או אורחת".

בתרחיש זה, המבקר מחוץ למדינה חייב להיות בעל מגורים מחוץ למדינה, ומאחר שקשריו עם קליפורניה מוגבלים, עליו להצביע במדינה האחרת, לרשום את רכביו במדינה האחרת, לבצע את עבודתו במדינה האחרת, ולקבל טיפול רפואי ושירותים מקצועיים אחרים במדינה האחרת. בפשטות, לפי מבחן הקשר ההדוק ביותר, היא תהיה תושבת המדינה האחרת.

עם זאת, אם היא נשארת בקליפורניה יותר משישה חודשים, הדוגמה מצביעה על כך שהיא תיחשב תושבת קליפורניה חרף העובדה שיש לה קשרים הדוקים יותר למדינה האחרת. כך, אף שמבחן הקשר ההדוק יותר הוא זה הנדון לעיתים קרובות יותר בחוות הדעת של ה-OTA, נראה שמבחן המטרה הניתנת לזיהוי אכן ממלא תפקיד בקביעת המגורים.

בהינתן ה"שוויון" האמור באופן יישום "מטרה זמנית או חולפת" בין אם הנישום הוא בעל מקום מושב בקליפורניה ובין אם במקום אחר, האם ניתן להניח שנישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה לא ייחשב עוד תושב המדינה אם הוא נח במדינה אחרת יותר מתקופת ששת החודשים המתוארת ב-CCR § 17014(b)?; או אם הוא חי במדינה אחרת, מכל סיבה שהיא, יותר מתקופת תשעת החודשים המתוארת ב-R&TC § 17016?

התשובה היא לא.

שהות של יותר מתשעה חודשים בקליפורניה יוצרת חזקת מגורים הניתנת לסתירה לפי R&TC § 17016. היא אינה יוצרת כלל מראה לעזיבה. אין דרישה כללית לחיות במקום אחר שנתיים לפני שהופכים לתושב זר; יש להעריך את מטרת ההיעדרות ומשכה ואת מכלול העובדות.

כך, שוב, אף שלשון החוק והתקנה המגדירה את אותו חוק שולט אכן מרמזת בחוזקה על שוויון בלתי מפלה בין היחס לבעלי מקום מושב מחוץ למדינה הבאים לחיות בקליפורניה לזמן מוגבל לבין היחס לבעלי מקום מושב בקליפורניה המתגוררים במדינה אחרת לזמן מוגבל; הדבר רחוק מלהיות המצב. העובדה היא שהאופן שבו הלשון מתפרשת והאופי הפתוח מאוד של אותה לשון, שהיא רומזת יותר מאשר סמכותית, מקלים למדי על ה-FTB לטעון שהעובדות מוכיחות שאדם שהוא בעל מקום מושב מחוץ למדינה והשוהה בקליפורניה הוא תושב קליפורניה, ולהפך, לטעון שאותן עובדות כלליות מוכיחות שאדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה והשוהה מחוצה לה נותר תושב קליפורניה.

מסקנה זו אף מאושרת במידה מסוימת מיישום שני המבחנים. מבחן המטרה הניתנת לזיהוי מכוון בבירור בעיקר לאנשים הבאים לקליפורניה, שכן הוא מתייחס במפורש לקביעת מגורים אם ומתי אדם נשאר בקליפורניה ליותר מ"תקופה קצרה" או שלא מסיבה "מסוימת", ובכך אותו אדם נהנה מהשהות בקליפורניה.

בעוד שלשון התקנה ב-CCR § 17014(b) קובעת שמבחן המטרה הניתנת לזיהוי חל במידה שווה על תושבי קליפורניה שהחליטו לחיות מחוץ למדינה, אין זה נראה נכון במיוחד. למעשה, נראה שמבחן הקשר ההדוק ביותר הוא המבחן שבו נעשה שימוש לרוב בניתוח השאלה אם נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה נותר תושב בעת שהוא חי במדינה אחרת (ראו, לדוגמה, Appeal of Mazer 2020–OTA–263P (2020)). סקירה של גורמי Bragg אמורה לשכנע אתכם שמבחן הקשר ההדוק ביותר נוטה לקבוע מגורים במדינת מקום המושב, שכן מספר גורמי Bragg נוטים לקבוע מגורים במקום שבו הנישום "ביסס" בדרך כלל את חייו.

למען ההגינות, בטרם אסיים את הביקורת הזו על ה"אי-משוא-פנים" של דיני מס המגורים של קליפורניה, יש לציין שמצבו של אדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה אינו קודר כל כך כפי שנראה לעיל. קיימת הוראת 'נמל מבטחים' (safe harbor) שנקבעה ב-R&TC § 17014(d), הקובעת כי "כל יחיד שהוא בעל מקום מושב ב[קליפורניה] ונעדר מהמדינה לתקופה רצופה של לפחות 546 ימים רצופים מכוח חוזה הקשור להעסקה ייחשב כמצוי מחוץ למדינה זו למטרה שאינה זמנית או חולפת".

כדי שהוראת "נמל המבטחים" תחול, יש לעמוד בתנאים הבאים: 1. הנישום אינו רשאי לחזור לקליפורניה יותר מ-45 ימים בשנת מס כלשהי במהלך היעדרותו; 2. הנישום אינו רשאי להרוויח יותר מ-$200,000 ממניות, אגרות חוב, שטרות או נכסים אישיים בלתי מוחשיים אחרים בשנת מס כלשהי במהלך היעדרותו; ו-3. המטרה העיקרית להיעדרות הנישום מקליפורניה אינה יכולה להיות רצונו להימנע מתשלום מס הכנסה לקליפורניה. (אם בן זוגו של הנישום מלווה אותו בעת שהוא חי מחוץ לקליפורניה, גם הוא ייחשב תושב זר אם הוא עומד אף הוא בשלושת התנאים האמורים.)

נמל המבטחים הקשור להעסקה הוא כלל סטטוטורי נפרד, בעל דרישת 546 הימים שלו וחריגיו. הוא אינו מקצר כלל אוניברסלי של עזיבה לשנתיים, משום שאין כלל אוניברסלי כזה.

מובן מאליו, עם זאת, שתקופת "נמל המבטחים" של שמונה עשר חודשים החלה על נישום שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה ארוכה פי שניים מתקופת תשעת החודשים שבסעיף 17016, אשר תוביל לחזקת מגורים בקליפורניה עבור נישום שהוא בעל מקום מושב מחוץ למדינה ושוהה בקליפורניה.

לסיכום, כל חוקי המס של קליפורניה ולשון רגולטורית אחרת הנוגעת לסוגיית המגורים, חרף לשונם הספציפית, הם לעיתים קרובות מותנים, ולפיכך יש לראות בהם הנחיה ולא הוראה כיצד יש לקבוע מגורים.

ערעור מנהלי

עד לאחרונה, ההכרעה בערעורים מנהליים בעניין מסי הכנסה ומסי עסקים בוצעה על ידי מועצת השוויון של מדינת קליפורניה (BOE).

משרד ערעורי המס (Office of Tax Appeals - OTA) הוקם מכוח חוק השקיפות וההגינות בענייני נישומים (Taxpayer Transparency and Fairness Act) של 2017 כדי לקחת על עצמו את החובה הזו מה-BOE. ה-OTA מפרסם חוות דעת בכתב בכל מקרה שבו הוא נותן הכרעה; עם זאת, רק מעטות מהן מוגדרות על ידי ה-OTA כמחייבות כתקדים.

הליך הביקורת

רוב תיקי המגורים נובעים מסקירת ה-FTB של טופס 540NR של נישומים המצורף לדוחותיהם. גם תביעות להחזר מושכות לא פעם את תשומת לב ה-FTB.

ללא קשר לסיבת התעניינות ה-FTB, משעה שסקרנותו התעוררה, ה-FTB יתחיל ב"סריקת הדוח". תהליך זה מתחיל בבחינה מדוקדקת של דוח המס כדי לקבוע, בין היתר: תשובות לשאלות המגורים המצויות בנספח CA (טופס 540NR); כתובת הנישום המצוינת בדוח; הכתובת המצוינת בטפסי W-2 ובטפסי 1099 שהונפקו לנישום; כתובות אחרות שנחשפו בדוח המס; מיקום נכסים שנמכרו או הוחלפו; מיקום נכסי שכירות או נכסי השקעה אחרים; מיקום בנקים ומוסדות פיננסיים; עיסוק הנישום; מידע על הוצאות מעבר דירה; הכנסה, הוצאות וניכויים שעשויים להצביע על קשר בתוך קליפורניה; הכנסה, הוצאות וניכויים שעשויים להצביע על קשר מחוץ לקליפורניה; פעילות וכתובת בנספח C; פעילות השקעה; מיקום כל תאגיד בשליטה צמודה.

תהליך הסריקה יכלול בדרך כלל איתור (skip tracing) וסקירה של דוחות מס קודמים שהגיש הנישום. האיתור יחפש בדרך כלל ראיות לנכסים שבבעלות הנישום ולמיקומם, ויכלול סקירת רישומי DMV, חיפוש כללי באינטרנט, חיפוש ב-Lexis/Nexis וחיפוש מקרקעין ב-Zillow.

אם ביקורת מלאה נחשבת הכרחית. ה-FTB יחקור כדי לקבוע מידע על הנישום בנוגע ל:

מגורים אישיים

מחיר רכישה; מועד רכישה; שווי מוערך; כיסוי ביטוחי לבעל בית או לשוכר; ריהוט המגורים; מידע על פטור ממס רכוש לבעל בית; מועדי אכלוס;

תחבורה אישית

יצרן/דגם של הרכב(ים); מועדי בעלות; מדינות רישום; הוצאות רכב והמקום שבו ניתנו שירותים לרכב;

חיות מחמד

סוג חיית המחמד; היכן שוכנת חיית המחמד; הוצאות חיית מחמד והמקום שבו נגרמו הוצאות אלה;

עסק

כתובת; סוג העסק; אופי מעורבות הנישום בניהול העסק;

העסקה

כתובת; סוג העסק; אופי תפקידי הנישום; תגמול שהתקבל; המקום שבו מילא הנישום את תפקידי העסקתו;

רישום להצבעה בבחירות

מועד הרישום להצבעה; היסטוריית הצבעה; מעמד הצבעה נוכחי;

רישיון נהיגה

תקופת רישום; כתובת מגורים ברישיון; מעמד הרישיון;

חשבונות בנק

מספר חשבון; סוג חשבון; מיקום סניף; מועד פתיחה/סגירת החשבון; מורשי חתימה; מיקום פעילות העסקאות;

כרטיסי אשראי

שם על הכרטיס; מספר חשבון; מועד פתיחה/סגירה;

מורשי חתימה; מיקום פעילות העסקאות;

משפחה

שם/קשר לנישום; גיל, אם מדובר בילדים קטינים; מיקום בני המשפחה בשנת המס או בשנות המס שנבדקות;

חברויות

שם/כתובת המועדון; סוג המועדון; מועדי החברות;

ארגונים

שם/כתובת הארגון; סוג הארגון; מועדי החברות; אופי מעורבות הנישום;

בעלי מקצוע

שירותים מקצועיים שבהם משתמש הנישום; כתובת כל שירות מקצועי; מועדי תשלום לשירות/י מקצוע;

נוכחות פיזית

המועד שבו דיווח הנישום שהמגורים השתנו;

לוח שנה המשקף את הימים שבהם שהה הנישום פיזית בכל מדינה/ארץ במהלך שנת המס; פרשנות ללוח השנה התומכת בכל ניתוח שלו;

דין

קודי מס של קליפורניה; תקנות; פסיקה התומכת

בניתוח;

לאחר קיבוץ מידע זה הנוגע לנישום, סוכן ה-FTB נדרש לנתח כל אחד מחלקי העובדות האמורים בנפרד ולהעריך באופן אובייקטיבי כיצד כל חלק עובדתי משפיע על מעמד המגורים של הנישום. עמדת ה-FTB היא שאף אחד מהגורמים הללו אינו מכריע כשלעצמו.

יחד עם זאת, חלק מהגורמים הללו נראים מעידים יותר מאחרים. לדוגמה, כאשר נישום תבע פטור ממס רכוש לבעל בית, הדבר מעיד מאוד שהוא סבור שהוא מתגורר בנכס זה. כמו כן, שהות ארוכה בהרבה במדינה אחת לעומת אחרת מרמזת שהמדינה שבה שוהים יותר היא המקום שבו הנישום חש הכי בבית, ולפיכך שם הוא כנראה מתגורר.

ויתור על מקום המושב של הנישום בקליפורניה

CCR § 17016(c) מגדיר "מקום מושב" כ"המקום שבו אדם קבע מרצונו את מגוריו ומגורי משפחתו, לא למטרה מיוחדת או מוגבלת בלבד, אלא מתוך כוונה נוכחית לעשות בו בית קבע, עד שאירוע בלתי צפוי יניע אותו לאמץ בית קבע אחר". נישום יכול להיות בכל עת בעל מקום מושב אחד בלבד. אם יחיד רכש מקום מושב במקום אחד, הוא שומר על מקום מושב זה עד שירכוש אחר במקום אחר.

מקום מושב שנרכש נחשב כממשיך להתקיים עד שמוכח שהשתנה. (Appeal of Bailey 76-SBE-016 (1976)). נטל ההוכחה בדבר שינוי מקום מושב מוטל על הצד הטוען לשינוי כאמור. (Appeal of Bragg 2003-SBE-002 (2003)). אם קיים ספק בשאלת מקום המושב לאחר הצגת העובדות והנסיבות, יש לקבוע שמקום המושב לא השתנה (Appeal of Bragg).

כדי לבסס מקום מושב חדש, נדרשים שני דברים:

(1) קביעת מגורים פיזיים או ממשיים במקום מסוים,

וכן

(2) הכוונה להפכו למגורי קבע; כוונה זו נלמדת ממעשיו של אדם.

איחוד של מעשה וכוונה הוא חיוני; ועד שאיחוד כזה מתרחש, אדם שומר על מקום מושבו הקודם. כוונת הנישום אינה נקבעת רק מהצהרותיו שאינן מבוססות; מעשי הנישום והצהרות צד שלישי ישוקללו אף הם. לפיכך, נישום אינו מאבד מקום מושב קודם בכך שהוא הולך לשהות במקום אחר לזמן מוגבל ללא כוונה להתגורר שם דרך קבע, אף שההיעדרות עשויה להימשך מספר שנים.(Chapman v. Superior Court (1958) 162 Cal.App.2d 421, 426; ראו גם Noble v. Franchise Tax Bd., (2004) 118 Cal.App.4th 560).

בעוד שמעבר למגורים חדשים במדינה אחרת מתוך כוונה להפוך את המגורים החדשים לקבע הם שני היסודות הנקבעים בדרך כלל בפסיקה לשינוי מקום מושב, קריאת ה-FTB את הסמכות המשפטית הזו חמורה יותר; פרסומו 1031 קובע שלושה יסודות הנדרשים לשינוי מקום מושב. יסודות אלה הם:

∙ נטישת מקום המושב הקודם שלך.

∙ מעבר פיזי למקום החדש והתגוררות בו.

∙ כוונה להישאר במקום החדש דרך קבע או לזמן בלתי מוגדר, כפי שהיא מוכחת מפעולותיך.

לפיכך, ה-FTB הבהיר כי פרשנותו לפסיקה היא שהוכחת כוונת הנישום להישאר במקום החדש משמעה, הלכה למעשה, הוכחה שהנישום נטש את מקום מושבו הקודם.

תיעוד שינוי מקום מושב

יש להעריך את התיעוד כולו ולא להתייחס לקשרים בודדים ככללים אוטומטיים. הקטגוריות הבאות מארגנות ראיות; הן אינן הוראות למכור בית או עסק, לסיים קשרים מקצועיים או משפחתיים, או לקבל החלטות השקעה אך ורק מטעמי מס.

• דיור: אכלוס, חוזי שכירות, בעלות ושימוש בפועל בבתים בשני המיקומים.
• העסקה ועסק: תנאי עבודה, מקומות עבודה, נסיעות, אחריות עסקית ובעלות.
• משפחה וחיי היומיום: מיקומי משק הבית, בתי ספר, אחריות טיפולית, חיות מחמד, חברויות ופעילויות רגילות.
• רישומים ותקשורת: רישיונות, רכבים, הצבעה בבחירות, כתובות דואר ורישומי מעבר בני זמנם.
• קשרים פיננסיים ומקצועיים: בנקאות, יועצים, טיפול רפואי ונכסי השקעה, המוערכים יחד עם יתר העובדות.
• נוכחות פיזית וכוונה: לוחות שנה של נסיעות, מטרת הביקורים, בית קבע חדש ופעולות העולות בקנה אחד עם המעבר שהוצהר.

אין פריט בודד שקובע בהכרח את המגורים. יש לשמור תיעוד התומך בשינוי הנטען וסותר אותו. אדם יכול לשמור על קשרים בקליפורניה ועדיין לדרוש ניתוח נפרד, תלוי עובדות, של מגורים ושל מקור הכנסה. יש לעיין ב-FTB Publication 1031 העדכני.

זיכוי מס ממדינה אחרת

זיכוי מס אפשרי ממדינה אחרת תלוי במגורים, בהכנסה הממוסה בשתי המדינות ובכללים החלים לשנה הרלוונטית. הוא אינו זמין באופן אוטומטי בכל פעם ששתי מדינות מטילות מס על אותו תשלום.

יש להשתמש בנספח S ובהוראותיו לשנת הדוח, לרבות כללי המגורים והזיכוי ההפוך, המגבלות והנספחים הנדרשים. יש לשמור את שני הדוחות, את חישוב מקור ההכנסה ואת רישומי התשלום. יש לבדוק את הוראות נספח S של ה-FTB; אין להחליף הוראות אלה ברשימת מדינות היסטורית.

סיכום

אם עליי להשאיר אתכם עם מחשבה אחת, הרי היא שדיני המס של קליפורניה הוגנים - עד גבול מסוים.

אם אדם שהוא בעל מקום מושב מחוץ לקליפורניה מגיע למדינה, ה-FTB בוחן אם הוא נהנה מתועלת משהותו בקליפורניה, דבר שהוא סבור בדרך כלל שהוא נכון בכל פעם שהאדם מגיע לקליפורניה ללא מטרה מסוימת או לשהות ממושכת; אם כן, הוא יקבע שהוא תושב המדינה.

אם אדם שהוא בעל מקום מושב בקליפורניה עוזב, המגורים תלויים במטרת ההיעדרות ובמשכה ובקשרי האדם לקליפורניה ולמקום החדש. אין כלל גורף שלפיו כל עזיבה חייבת להימשך יותר משנתיים. יש להחיל את הכללים הסטטוטוריים הרלוונטיים, לרבות כל נמל מבטחים החל הקשור להעסקה, על העובדות בפועל.

שינוי מקום מושב מחייב בדרך כלל ביסוס בית קבע חדש מתוך כוונה להישאר בו ונטישת מקום המושב הקודם. שמירת מספר קשרים לקליפורניה אינה מכריעה אוטומטית את מקום המושב או את המגורים. יש להעריך את מכלול העובדות לפי הנחיות המגורים העדכניות של ה-FTB, ולהבחין בין מגורים לבין הכנסה שמקורה בקליפורניה.

מאמר זה סקר תחומים רבים, ולמרות מאמציי הטובים ביותר, ייתכן שסטה מעט. עם זאת, אני מקווה שהיה משכנע ובכל מקרה מועיל.

מעבר עם RSUs או אופציות מניות: בניית רישום הקצאת המקור בקליפורניה

מגורים והקצאת מקור התגמול דורשים ראיות נפרדות. הפיכה לתושב זר אינה מסירה בהכרח את מס קליפורניה מתגמול המיוחס לשירותים שבוצעו במדינה. לפיכך יש לסקור הבשלה, מימוש או מכירה לאחר מעבר יחד עם היסטוריית ההעסקה וההענקות.

יש להכין גיליון עבודה אחד לכל הענקה או מנת הבשלה. יש לרשום את סיווג ההענקה, תקופת השירות הרלוונטית, ימי עבודה בקליפורניה, סך ימי העבודה והמסמכים התומכים בחישוב. אין להניח שכל RSU, הענקת מניות מוגבלת, אופציית תמריץ ואופציה שאינה סטטוטורית משתמשות באותו אירוע הכרה או באותה תקופת הקצאה.

FTB Publication 1004 דן בקטגוריות שונות של תגמול הוני ובשינויים במגורים. יש להחיל את הכלל המתאים להענקה ולא להעתיק יחס מדוגמה בלתי קשורה. אם תנאי ההענקה אינם ברורים, יש לפתור את סיווגה לפני סיום חישוב הקצאת המקור.

יש להתאים את גיליון העבודה לדיווח השכר של המעסיק ולניכוי המס במקור בקליפורניה. יש לנהל רישום נפרד למכירת מניות מאוחרת יותר כדי שתגמול ורווח השקעה לא יתבלבלו. סכום ניכוי במקור הוא ראיה למה שנוכה, ולא קביעה מלאה של החבות הנכונה במדינה.

יש לזהות במפורש לוחות שנה חסרים או הקצאות שכר סותרות. יש לשמור את המסמכים התומכים ואת ההסבר ששימשו לדוח, במיוחד אם בקשה מאוחרת של ה-FTB מכסה מספר הענקות או שנים. עורך דין יוכל אז להבחין בין מחלוקת מגורים לבין מחלוקת בהקצאת מקור תגמול באמצעות התיעוד בפועל.

ראו FTB Publication 1004 בנושא תגמול מבוסס הון ו-Publication 1031 בנושא מגורים. לעניין בדיקה, ראו את מדריך הביקורת של ה-FTB (אנגלית) שלנו. ההנחיות נבדקו ב-1 באוקטובר 2026.

מידע נוסף בנושא: עורך דין למס מדינת קליפורניה.